הציורים שעל גופי
אומרים הכל
למי שרק רצה לשאול
לסיפור חיי
פרקים רבים
והם פורחים לרוח
כמו עורבים
כל בוקר מחדש
אני שוטף בך את עיניי
מתבונן במערב
ורואה את האפלה
מניף את הדגל השחור
שולף את חרבי
ואז יוצא שוב לעולם
לשיר שם את שירי
אל תוך
השמש העולה
טיילתי בכדור
לאורכו ולרוחבו
הנחתי את ראשי
בחיק נשים רבות
כל נמל רעוע
הוא מחסה בסערה…
אבל תמיד תמיד הודרכתי
על ידי
המצפן שבליבי
ויופייך האגדי
כמו הזוהר הצפוני
חייתי
פעמים כה רבות
עטיתי על פניי
אלף מסיכות
טוויתי שירים וציורים
מכל הרפתקאותיי
ומכולם עשיתי לי בגדים
לעטר את גופי נשמתי
כך שלעולם אינני לבדי
הם תמיד תמיד אתי
באחדים
אני הוא הגיבור
באחרים
אני הוא הנבל
ולפעמים הייתי כלכך שיכור
עד שאפילו אני
כבר לא זוכר
בכלל
אבל מכל אלה
יש כתובת קעקע אחת
שמך מתפתל בתוך זר ורדים
סרוג לעד בשמי
הו המצפן שבליבי
ויופייך האגדי
כמו הזוהר הצפוני
זה עבור אבי
שגידל אותי
שלימד אותי
על נאמנות ועל גבורה
וזה עבור אמי
שלימדה אותי
אמנות וגם שירה
וזה עבור הימים
בהם הייתי לבדי
וזה עבור סמל היחידה
וחבריי מהצבא
וזה עבור כל אותם שנים
בהן שייטתי בימים
וזה הדרקון ששומר עלי
תמיד על ימיני
אבל מבין כולם
שמך עטוף ורדים
בדיו אדום כדם
אשא אותו לנצח על ליבי
עד לסוף עולם
את איתי
גם כשאת לא כאן
כמו ספינה בנתיבה
כמו הדרך הטובה
אני ואת כאן לעולם
נאמר וגם נכתב
בפני האלים
בדם
השיר שלנו מתנגן ברוח
עד עולם
שמי ושמך
וזר ורדים
ואם יהיו גם ילדים
ארשום את שמם
כולם
גם כאן
אחיה וגם אמות
למענם
הו
המצפן שבליבי
ויופייך האגדי
כמו הזוהר
הצפוני
מוביל אותי
אלייך
עד לקצה עולם
