כשראתיך עומדת שם
עוטה כחול
כמו הים
ושיערך – שחור עורב
זוהר
באור שקיעה
ואני רק
היבעתי משאלה:
“לו אך הייתי
האחד שלה”
“עבורי תמיד היית
הנבחר
עבורי תמיד
תזהר”.
הכוכבים שוכני מרום
הנוצצים
מעל
הסיטי את
הצער
לצד הניחי
הספק
ידי אשים
סביב מתניך
לעד אמחה מעל עינייך
את דמעתך וצערך
הבט אל תוך עיני
כעת אוחז בך חזק
שירת תופיי
תשוקת ימיי
אני שומעת במרחק
בכל מקום בו תשכון שמחה
יבוא גם צער
כמה פעמים
מתחתינו
רעדה אדמה?
או האם רק לחינם
בשמך אקרא?
האם אמרתי שלנצח?
האם נפלת בשקריי?
הבטחתי שנהיה ביחד
ולא שיקרתי – בחיי
לפני שנתך,
מי יתן בך אהבה?
מי ישמור את חלומך בליל?
מי אבירך יהיה
גבירה?
אינך אשם שאין לי לב
שנשמתי כה אפילה
וחלולה
צלצל אלי מחר
השכם
לי ולך
ישנה שיחה
ובכן הלכת
אני לבד
אני אנדוד כעת
לעד
עד שיצטלבו שנית דרכינו
מעבר לכוכב
וערפילי הזמן
(הוא:) אמתין רק לך
(היא:)
אמתין רק לך
