לשווא
תשוט ספינה
עמוסת אוצרות
תשוט בחזרה
תשוב שוב
לביתו
על הגשר קברניט
עומד כמו חצוב
מ- צור
עורו צרוב רוחות
בארובת עינו
זוהר ספיר
במפרשים כולם
נושבים שדי הים
שבויים לרצונו
בטבעת החותם
מתחת לדגל מתבדר
שתי עצמות צלובות
וגלגולת מחייכת
בתוך חלל שחור
שנים רבות אבדו לו
על כל אחת
תרם קניין
אנקול ליד שמאלו
ורגל עץ לו למשען
איש לא עוד יכירו
שונה הוא לעולם
אך שם בפנים
בתוך ליבו
אותו שיר ישן
עוד לא נדם
ובעינו שעוד נותרה
בוערת אש ליבו
ובתוכה זוהרת רק דמותה
אליה שם דרכו
נתיב של אש הותיר
בין האיים ב- ים
בנה לו צי כביר
לחצות את העולם
ימים שבעה הפריד
עד שמצא כיצד
לחזור שוב לביתה
לחזור שוב למיצר
כלבים שוטים ונבלים
גזלו את נעוריו
רוזנים וכוהנים
לקחו את כל אשר נחשב
אך הוא כמו סופה
כסערה של איש אחד
בחרב אש שלופה
ב- ממלכתם חצב
ארזים גבוהים
סרג באזובי הקיר
בספינה של מלחמה
ערים שלמות הבעיר
עמוס לעייפה
הוא שט שוב לביתו
עבור אותה אחת
שליבה
בנשמתו
המגדלור מאיר
זוהר באפילה
על חוף שומם עזוב
ו- חורבה שהיא חידה
לשווא יזיל דמעה
מעינו היחידה
לשווא יקפוץ אגרוף
על אהבתו האבודה
כרוח רפאים
ישוב לבד אל תוך הים
לירדוף את החיים
על טיפשותו של
נער תם
ובימים כסופים
בהם שרות הסירונות בערפל
תנשוב הרוח שוב
אותו ניגון כובל
ספינה של רפאים
תחצה שוב את הים
פיראט עם עין ספיר
התר ימי עולם
מנמל אל מגדלור
ו- ממיצר אל חוף
אחר הדי קולות כה רחוקים
הוא שט אל האינסוף
מודרך ממעמקים
וכל ספינה אשר יפגוש
ישלח למצולות
וכל מלח אשר יטבע
ישביע לה למסור שלומות
תשוקת ליבו המר
ותקוותו היחידה
שבגלגול הבא
ישאר הוא
לצידה
