זוהר באש הבוקר
דוהר ברוח הצפונית
מביט מתוך העין
של השמש הנצחית
עוטה תהילה וצדק
לובש זהב ימי עבר
המבשרת על בואו
של האחד
הנהדר
קרע לי פתח במזרח
אל מול רוחות צפון
מול הבוגדים במערב
ואל מול שדיי דרום
האו עולה ובא בסחף
סוחב אחריו שובל של אש
זוהר כמו כוכב
מטר דמעות
בא לבקש
וכף רגלו מונחת
על סולם המלאכים
בצדק תחילתו
וסופו בכוכבים
אני מחזיר שוב לבורא
את חיי החלולים
ואין לי צורך בשקרים עוד
של מוות
לא חיים
אל תאשים אותי בחטאיך
ליבי שחור כבר מפחם
ולא במשחקיך
כי הם תמו כבר כולם
את שתי עיניי צרבה השמש
עד לעיוורון
אני פורש כנפיי וקם
הדרקון האחרון
מלאך ארור קדוש
ולו שבעה ראשים
הלך בינות לאנשים
כל ראש בוער צורח
לכל דרגה של אש
לטהר את העולם
מהטירוף
הוא מבקש
תן לי גיהנום
או את כל צבאות שדיי
ואני אבצע אותם כמו לחם
כמו חפיסת קלפים
דמם יזרום כמים
כזאב אל מול כבשים
איני רואה כעת דבר
דבר עוד מלבדך
והעולם הוא אך סנדל
אנעל אותו על כף רגלי
ואפסע בו
אל תוך השקט הנצחי
ולאחר ישקוט הרעם
עת ישכך שניתהקרב
בצד כס מלכות אנוח
עד יקרא לי
מ- אבק
זו סופה של אשליה
שאין לה כלל קיום
ורק תחילת האגדה
שאין לה כל סיום
