בדרכים
שבורות ונשכחות
בצעדים בוטחים
בשיער ארוך גולש
ואישונים צרים
כתמים רטובים
של דם
על מעיל ארוך מעור
הוא פוסע על הדגם
לבדו
מיתרים קרועים ומתבדרים
על קתרוס כסוף
וקול פרסות
הולם בגבו
שיר מתנגן
לקול שקיעה
רק עבורו
כל הדרכים בהן הלך
מובילות לכאן
בשריקת נוצת עורב
קשת
משלחת חץ
רעל בקצהו
בהבזק נוצץ
בשנאה יוקדת
ויגון עמוק
אך בחיוך קטן
וחוד חרבו
הוא יחמוק
הוא צועד עוד צעד
בשתיקה
חשמל רוקד סביבו
בלהבה כחולה
וקול רועם אפל אומר:
“לא תלך עליו!”
אך הוא צוחק בשקט ומסב פניו
דם חייו זורם כמו מים
במורד בגדיו
הוא זוכר כעת
כיצד ניגן שירים
עם מי רקד ושר
ואת מי אהב
הם רושפים סביבו
צירי הזמן של קורי חייו
כמו נחשים של אור
יורקים ומהסים
כל אהובותיו וחבריו
הוא זוהר באור אפל
חולף בפיתול האחרון
הופך לאור שקוף
הופך להיות דו-מימדי
כמו דיוקן עתיק
של אל אבוד
כמו דרקון כסוף
בתוך אגם
תם ונשלם כעת
הוא הפך לאגדה
הוא מעבר לגבולות הזמן
הוא מעבר להישג ידם
הולך עליו!
הוא צועד עוד צעד
בשתיקה
חשמל רוקד סביבו
בלהבה כחולה
וקול רועם אפל אומר:
“לא תלך עליו!”
אך הוא צוחק בשקט ומסב פניו
דם חייו זורם כמו מים
במורד בגדיו
הוא מעבר להישג ידם
