ישנו מקום
אליו מוליכה דרך
לאחדים היא קצרה
לאחרים ארוכה
יש הרואים בה
את הדרך המלך
ועבור אחרים היא סמטה
צידית אפלה
והדרך סלולה
בשברי חלומות, תקוות, אגדות וזכרונות
והדרך לוטה בערפל
וההולך בה נידון
לאבד עצמו
ולא להגיע למחוז חפצו
לעולם
ויש מקומות בדרך
בהם היא סדוקה
ומהסדקים בוקעת אש
ומקומות אלה מסומנים בלפידים
ציוני דרך
שהותרתי מאחור
לבאים אחריי
וישנם מקומות
בהם חבויים כלי נשק קדושים
למי שהגיע עד כה
לעזר בהמשך דרכו
ויש מקומות
בהם אבני הדרך
נראות אך בקושי
מבעד לרפש ולעפר
והאמת נמצאת בעין המתבונן
ומי שניחן בחושי הצייד
יראה שהדרך נסללה
באהבה בכאב ובדם
דמי שלי
דמם של אחרים
וזהו דינם של כל ההולכים בדרך
להותיר דם מדמם על הנתיב
והדרך מובילה למקום
לקראת סופה תוכל לראות מחזה מופלא
מטר של כוכבים בוערים
נופלים לתוך ים כחול כהה וחסר קרקעית
מעבר לו קיימת רק חשיכה אדירה
חובקת כל
שאין בה דבר
ודבר לא יכול להיות בה
ודבר לא נשמע
מלבד קול הלמות ליבי
ודבר לא נראה
מלבד ניצוץ קדוש
הוא מהות נפשי
זהו המקום ממנו באתי
זהו המקום איו אני שב
כל פעם מחדש
זהו המקום הנצחי
העליון
הבלתי פגיע
הקיים מעבר לחלל ולזמן
כי גם אם יעלם החוצץ האחרון
בין מקום זה
לחשיכה הנצחית
גם אם תכבה השמש
והכוכבים כולם
יפלו מהרקיע
יוטלו לתוך האפילה הנצחית
גם אם לא תיוותר ולו נפש חיה אחת
שתזכור את הדרך
אוותר אני
ואני זוכר
ואזכור תמיד
כי אני רשמתי את הדרך
והתוותי אותה בדם
אך לא מכל מקום היא מוליכה
רק מכאן
לשם
