אבן דרך עתיקה
ניצבת לה
בין שני שבילים
האחד – לגיהנום
השני – אל האלים
ולאן אשים פניי?
לא נותר את מי לשאול…
לאן ש- יקחוני צעדיי?
או
לפי מצפן ליבי?
בן יקר אהוב נפשי
הלא היינו חברים
רק עברו כמה שנים
וכעת אנו אוייבים
באיזה נתיב אתה תבחר?
אחרי מי ינהר ליבך?
מה רשום בכוכבים?
מה צרוב בגורלך?
הדרך לעדן כה ארוכה
ו- ל- שאול כלכך קלה
השדים יחגגו את בואך
תוכל לשתות שם לשוכרה
אך כש- תירצה כבר לעזוב
לא תיזכור עוד
את שמך
תיתעטף בשתיקתך
אל מול זעם מילותיי
שוב תפנה לי את גבך
אל מול רוח זעמי
בשעון חולות חיי
התעייפתי להלום
על דלתות חומות ליבך
אם תצליח שוב לזכור
מי היה אדון אתמול
תתמודד ואז תדע
את פתרונה של החידה
תתעורר ואז תוכל
להיות אדון מחר
חבר את כל החלקים
ותהיה שוב אלוהים
פרוש את כנפיך
ועלה
אל מעל
המלאכים
הכיצד זה
לא תדע?
את חוק יסוד עולם:
כפי הצרוב בכוכבים
וברצונו של אלוהים
מלאכיו של העליון
לעולם
אינם כלים
