בתוך כרך מתפורר
עטוף בעור חיה נכחדת
בתוך חנות של עתיקות
עומד ומסתכל
באותיות קידוש כסופות
רשומות על קלף שחור
מול צורות והשבעות
ששרטט כהן שיכור
בשפה כה ישנה
איש אותה כבר לא זוכר
שלוש שנים אותה למדתי
אני אותה כעת דובר
חותם של כוח
מילות עוצמה וזעם
כל הברה היא צליל חורק
כל משפט מכה כרעם
זהו טכס של עוצמה
מי אשר אותו עובר
לא ישוב בחזרה
הוא את עתידו זוכר
שבעה כוחות יזמן מתוהו
שבע סערות עוצמה
פיך פתח
ושיר
ואש עולה
מתוך הספר
הראשונה תנשוב בזעם
כמו הרוח הדרומית
משב בוער וחם
זוהי התכלית
השניה תפער את פיה
תאפיל על העולם
דרקון חסר שיעור
פיו יפער ויבלע כולם
השלישית תפסע בשקט
נמר חברבורות אפל
נשמות הילדים יגנוב
יסיר מעל תבל
רביעית היא חשיכה
את השמש תגרש
רק אימה ואפלה
וליבה בוער באש
חמישית היא בן זאב
ששיניו מלאות חימה
לא יודע פחד מהו
לא יודע מנוסה
השישית היא הצריח
העולה כנגד אל
ממעמקי פריצות ובושת
על החיה
תרכב לעד
זונת בבל
תרכב לעד
תרכב לעד
תרכב לעד
השביעית הינה הרוח
אם היא וראשית סופה
תאוות נקם קרה
מערבולת כחולה ירוקה כסופה
והם כולן אני
והן מהות אדם
ששבע נפשות לו והוא אדון עולם
השמינית היא חרון האל
הנושב מעל כולן
הוא הבונה וההורס
זורם מעל שמיים
יבשה
וים
התשיעית היא נשמתך
ואותה אקח כעת
אתה שלי לעד
ואני הוא אלוהיך
כל משאלותיך הכמוסות
תהילה ותפארה
ארת’ה
קאמה
מוקשה
דהרמה
הא לך אותן כולן
בתמורה לנשמתך
אותיות זוחלות בינות דפים
כמו נמלים לוקות דיבוק
בוערות ונשרפות
ריק הספר ממילים
ואני עומד בוער
בתוך מעגל
מוקף נרות
מחומש ומשושה
כעת שונה
כעת אחר
ברכותיו של אל עתיק
אריוך הכל יכול
את נשמתי
אומר:
לקח
בתמורה
נתן:
הכל
