שירת החיים והמוות
היא לי דת נושנת
קולו הרך
של השלג
הנופל
על רגבי האדמה
קינתו
של אח זאב
זנבו
של אח שועל
לחישתו
של אח ינשוף
אשר נידון לנצח
לשאול את אותה השאלה
בני הבט כעת
לתוך עיניי
אני חוזר כעת
מן המעבר
הרחק מעבר לעולם הבא
מעבר לשדות התהילה
אינני מת
אך גם לא חי אינני
ובכל זאת אני קיים
ובליבי כבול לנצח
בשבועות של דם
ואהבתי אותך
טיפות הגשם
העדינות
אשר נופלות בחסד
על עלי העשב הכמש
הנותנות לניצנים פריחה
פתיתי השלג
פריכים ולבנים
דמעות קפואות
של מלאכים נופלים
אשר בוכים כעת
בעבורי
ועבורך
השבילים המתפתלים
בהם תצעד
בינות עצי היער
הם רק קמטי הזמן
החרוצים עמוק
על פני מצחי
קבועים
בכף ידך
בני הבט עמוק
אל תוך עיניי
אני חוזר כעת
מן המעבר
הרחק מעבר לארצות האור
מעבר לשדות התהילה
כל בן תמותה אחר שינסה לשמוע
עשוי לא להבין שירי
למצוא בו את צליליו
של אבא טבע
או את יופיה של אמא אדמה
אך אתה בני
טוב
מכדי לא להבין שירי
ליבך יכיר נגינתי
שהיא מפת הדרך
ליבה של דת נושנת
תפילה קדושה
תמונה ודמות
וצלם אלוהיי
וכור מחצבתך
שירת החיים
והמוות
רקוויאם לזאב אפור
בחורף
וירושתי האחרונה
לך
ליבך יכיר
ליבך ידע
נגינתי שהיא
מפת הדרך
ליבה של דת נושנת
תפילה קדושה
תמונה ודמות
וצלם אלוהיי
וכור מחצבתך
שירת החיים
והמוות
רקוויאם לזאב אפור
בחורף
וירושתי האחרונה
לך
