פוסע על שבילי מולדת
כמו שכיר חרב
חייל זקן
שבע מלחמות
מביט מתחת לרגליי
נזהר ממלכודות
מחפש אחר תשובות
מהמר בסיכויים
בלי לדעת מה אמצא
את מי אפגוש שם
בקצה
הבטחות וגם מילים
אנשים בהם בטחתי
והיום יודע
שעם חרב בצידי
אין לי צורך בנשים
רק לשינאה
יש טעם שכזה
ורק את יודעת מלבדי
שהחיים יכולים לזהור
וגם לכבות
במגע ידי
כוכב נוצץ בחשיכה
לי מתווה את הנתיב
לי מראה את הדרך
כיצד להיות חופשי
לכל מסע יש יעד
ולאחר כל סופה יש הפוגה
כל חיי חיכיתי לרגע הזה
וכמו נמר לכוד
כעת יודע
שלעולם עוד לא אשתחרר מאהבה
כעת נשאר
פושט מדיי
נותר חלש וגם עירום
לשכב לעד
בזרועותייך
אבוד בתוך תשוקה
חסר אוויר לנשימה
חבוק בקסמיי ליבך
משקיעה ועד זריחה
משהו שומר עליי
שומר על שינינו
כמו מגן מפני פגיעה
רק לאהבה יש טעם שכזה
כולו אפוף שתיקה
ורק את יודעת מלבדי
שקללות וגם שבועות
אפשר להפר בנשיקה
וכמו כרכרת נוסעים
שהגיעה ליעדה
מתרוקן כעת עד תום
מכל נאמנות או בגידה
אוחז שוב הידייך
נושק לשיערך
רוקד אתך לתוך שקיעה
את ריקוד האהבה
סיפורו של אביר
הגביע הקדוש
ועל חרב ההיגיון
הנעוצה בסלע החיים
שבורה ואבודה
על ריקוד של לבבות
ולפידי תשוקה
חרבות השכל
ומגיני זהב
אני הוא הגיבור
ואת האגדה
