מהי האהבה
אם לא חוד התער?
ואני
פעמים כה רבות
ובתקווה
פרטתי
על זה המיתר
אך המטרה האמיתית
שעמדה תמיד
אל מול עיניה
היתה מאז ומעולם
לשחוט את נעוריי
לגרוס אותם
עד דק
וזה כלכך כואב
כש- בכל תפילת אמת
עמוק בפנים
בשמה אקרא
כשאת דמי
אני מקיז
למענה
אילו רק יכולתי
ולו רק פעם
לראותה
ולהלך
כלוליין
על חוד התער
לפרוס כנפיי
ולהתאזן
על הקצה
אבל הכאב
אותו שותים האנשים
כרעל
עם נפול גרגרי הזמן
משביח
כמו שיכר ויין
סמיך
עכור
וכה אפל
אדום
וכה מתוק
לעד
ולבסוף
בתוך כור המצרף
לאיטה
נשרפת
בתוך מעגל של אש
חדוות חיי
הדף האחרון
ב- בארדו-טודול
ספר הנשמות
של החיים והמתים
הטיבטי
נגלה שוב
לפניי
אתפלל גם לאלים
אדליק עוד נר שחור
לעילוי
נשמתך הארורה
ומי יודע
אולי עוד יום יבוא
ואת תשובי
יקירה
אל תבכי עלי
דמעות תנין
לא אל תזילי
אף דמעה
אני הולך
אל מי נהר זורמים
מתחת גשר
אל תוך האש
אל תוך השמש
מיעבר לעולם הזה
מעבר לזריחה
ולשקיעה
נדמו מיתרים
נדמה
להיטות
הכל שקט
הכל אפל
ורק צללים
נותרו
התפוגג לו
ערפל שקריה
של
אלת האהבה
